איגוד מקצועי
מתוך WikiFinansim
איגוד מקצועי - התאגדות של שכירים לשם הגנה על תנאי העבודה ושיפורם, כך שכוחם של העובדים המאוגדים יאזן את כוחו של המעסיק. איגוד המקצועי מייצג את העובדים במשא ומתן קיבוצי ופועל גם לשיפור רווחת העובדים.
איגודים מקצועיים נוסדו לראשונה באנגליה בסוף המאה ה-18. שיעור החברים באיגוד מקצועי מבין כלל השכירים נמצא בירידה. לקביעת הזכות להצטרף לאיגוד מקצועי מסוים מקובלות שיטות אחדות: הצטרפות על בסיס מקצוע מסוים: ההסתדרות הרפואית בישראל, המאגדת רופאים בלבד, היא דוגמה לאיגוד מקצועי מסוג זה. איגוד מקצועי ענפי: ההצטרפות אליו היא על בסיס מפעל או ענף מסוים. ההצטרפות במסגרת ההסתדרות הכללית פועלים איגודים המקצועיים אחדים שההצטרפות אליהם היא על בסיס ענפי, כגון: הסתדרות המהנדסים, הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח,הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל, הסתדרות הפקידים. איגוד מקצועי כללי: ההצטרפות אליו היא ללא הבחנה בין סוגי העובדים. ההסתדרות הכללית היא דוגמה מובהקת לאיגוד מקצועי מסוג זה. מבחינת אופיים, ניתן להבחין באיגודים המקצועיים שתי מגמות בסיסיות, המשולבות באופי האיגוד: 1. איגוד מקצועי כלכלי, שהדגש בפעולתו הוא על השגת הישגים כלכליים לחבריו: העלאת שכרם ושיפור תנאי עבודתם. אין לאיגוד כזה עניין בשינוי המערכת החברתית. 2. איגוד מקצועי פוליטי, שהדגש בפעולתו הוא על הגשמת אידיאולוגיה פוליטית, כגון הגברת השוויון בין כל העובדים, והעברת הבעלות על אמצעי הייצור לידי העובדים. האיגוד המקצועי משיג את יעדיו על ידי שימוש במספר דרכים ושיטות: א. משא ומתן קיבוצי עם המעסיקים. ב. הפעלת הכוח הכלכלי שבידי הארגון וחבריו. ג. שביתות ועיצומים. ד. פעילות פוליטית לקידום חקיקת עבודה המשפרת את תנאי העבודה המינימאליים.
