מאמר - "כרית הבטחון" להשקעה באפיק המניות מצטמצמת 3.12.09
מתוך WikiFinansim
המידע בדף זה מובא באדיבות רויטר מידן בית השקעות בע"מ.
כל הזכויות שמורות! המידע והדעה במאמר זה אינם מהווים המלצה או הצעה לרכישה, אחזקה או מכירה של ניירות ערך, מטבעות ונכסים פיננסיים אחרים כלשהם. המאמר אינו מהווה ייעוץ להשקעות ואינו בא להחליף שיקול דעת עצמאי של המשתמש ובקבלת ייעוץ מקצועי ומוסמך. כותב המאמר עשוי להשקיע מעת לעת או למכור בחסר בניירות ערך ומטבעות שהוזכרו במאמר.
"כרית הבטחון" להשקעה באפיק המניות מצטמצמת
מאת: משה מידן, מנכ"ל רויטר מידן בית השקעות בע"מ 3.12.09
הריביות האפסיות שמקבלים היום בבנק "משגעות" כמעט כל משקיע או מפקיד סולידי בבנק. הבנקים המרכזיים באמצעות המדיניות המוניטרית המרחיבה שלהם דוחפים את המשקיעים לאפיקי השקעה (מניות, נדל"ן וכד') שלהערכתם יתרמו בסופו של דבר ליציאה מהמשבר הכלכלי העמוק ומסכנת הדיפלציה. ואכן, מחירי המניות בארץ ובעולם עולים כמעט ללא הפסקה מזה כשמונה חודשים, בין היתר על רקע מחסור באלטרנטיבה. "תיקון אלים כלפי מעלה" יקראו לזאת יודעי דבר. במהלך המשבר ציינתי וכתבתי כי נקרית בפני המשקיעים הזדמנות כמעט חד פעמית לקנות מניות כששולי הבטחון שלנו כמשקיעים הם גדולים מאד במונחי סיכון/סיכוי בטווח של שנתיים. לא עוד. נכון להיום, "כרית הבטחון" להשקעה במניות מצטמצמת, וראויה להערכתי גישה יותר זהירה להשקעה באפיק זה. איני גורס שמתהווה בועה בשוק המניות, אך טענתי היא שהגדלת חשיפה לשווקים אלו מגדילה משמעותית את הסיכון למקרה בו צפיות המשקיעים לרווחי החברות הינן ורודות מדי והמציאות תטפח על פניהם. יתכן ורמת המחירים הנוכחית מזמינה במקרה זה תיקון אלים כלפי מטה.
הנתונים מספרים לנו את הסיפור הבא:
מדד אס אנד פי 500 בארה"ב עומד על 1110 נכון לכתיבת המאמר. הצפי של המשקיעים לרווחי החברות המרכיבות את המדד בשנת 2010 נע בין 70 ל – 75 דולר. [[מכפיל הרווח{מכפיל רווח]] של מדד זה לשנת 2010 הנגזר מהנתונים לעיל עומד על כ – 15. קרוב מאד לממוצע ארוך הטווח. ראוי לזכור כי בפועל נמצא מכפיל זה לאורך השנים תקופות ארוכות מעל או מתחת ל – 15 וזהו אינו מכפיל רווח שהשוק שוהה בו תקופה ארוכה בהכרח. הרווח של החברות במדד עמד בשיא השפל על כ – 40 דולר ותוך כשנה הוא צפוי ע"י המשקיעים לעמוד על כ – 70 דולר כאמור. קפיצה נחשונית בפרק זמן קצר כל כך מוסברת בעיקרה על רקע התייעלות גדולה בחברות והזרמות הכספים של הממשל על מנת להפיח רוח חיים בכלכלה. היא אינה מוסברת (ככלל, יש כמובן חברות יוצאות מן הכלל) על רקע גידול צפוי מהותי בהכנסות. בעבר, יציאה ממיתונים בארה"ב התבטאה בדרך כלל בצמיחת תמ"ג של למעלה מששה אחוזים במונחים שנתיים. כיום התחזיות המכסימליות הן לשיעור צמיחה של 3.5%. כלומר, קיים סיכון שהיציאה הנוכחית מהמיתון תהיה ארוכה מאד ורצופת מהמורות. הבעיה העומדת לפיתחנו היא שההכנסות אינן צפויות לגדול מהותית, ומאידך יש גבול להתייעלות החברות. גם הדיבידנדים שיחולקו אינן צפויים לגדול משמעותית בשנת 2010 כי חברות יעדיפו לשמור את הכסף ל"זמנים גרועים" משום שהן ערות ליציאה המאד מתונה מהמיתון. בנוסף, תהיינה משמעויות כבדות ביותר להמשך הזרמת כספים אגרסיבית ע"י הממשל למשק האמריקאי, כך שלא בטוח שה"הצגה" של שנת 9 /2008 תמשך גם בשנת 2010. הסיכון הגדול אם כך הוא שהרווח בפועל בשנת 2010 יהיה נמוך יותר ושהשוק יתחיל להפנים יציאה מאד איטית מהמשבר חסר התקדים שעברנו. זה לא יהיה טוב לשוק המניות. אנו יודעים שלעיתים תגובת האכזבה הינה מוגזמת וללא פרופורציה. טענתי היא שהסיכון בהפתעה לרעה הוא גדול יותר מהסיכוי להפתעה לטובה שחלקו כבר מגולם במחירים הנוכחיים. כלומר, "כרית הבטחון" שהייתה לנו מצטמצמת ככל שהשוק ממשיך לעלות.
ואילו לגבי הארץ, אנסה לבחון העניין ע"י הערכת מחירי מניות הבנקים המבטאים להערכתי באופן "מזוקק" יותר את הכלכלה הישראלית. בשיא המשבר מכפיל ההון של הבנקים היה בממוצע כ – 0.5. כלומר, היה ניתן לקנות את מניות הבנקים במחצית ההון העצמי שלהם (מזומנים בעיקר). כיום מכפיל ההון הממוצע הוא כ -1. מחיר הון זה אינו בועתי. בזמנים רגילים הוא אפילו "קנייה חזקה". טענתי היא שלאור העובדה שהמשבר הנוכחי הוא בעיקרו פיננסי, משברים כאלו משפיעים וישפיעו מאד לרעה על מחירי מניות בנקים, בוודאי אם הם ימשכו זמן רב מהצפוי. רכישת מניות בנקים בארץ הינה משום מינוף השקעה בבורסת המניות המקומית (בעקבות בטא גבוהה יותר). אני ממשיך לחשוב שהשקעה בבנקים המקומיים היא ראוייה. היא בודאי הייתה ראויה במהלך 2009 וכך נהגנו. יחד עם זאת, חלק גדול מהקצפת כבר נאכלה מהעוגה. השקעה במניות הבנקים כיום מחייבת משנה זהירות כי הדיסקאונט העמוק במחיר נסגר. איני מרחיב בסיכון הגיאופוליטי של ישראל, אך גם בו צריך להתחשב. עלייה במדד הפחד של המשקיעים עקב הדרדרות כלכלית עולמית מחודשת יכול להביא גם כאן לתיקון חד במיוחד במחירי מניות הבנקים. דוגמא לרגישות מחיר מניות הבנקים לירידות בשווקי המניות ראינו בשבוע שהחל ב – 26/10/2009: מדד המעוף ירד בשבוע זה ב – 6% ואילו מדד הבנקים ירד ב – 9.3%. איני חושב, נכון להיום, שצריכים לחסל פוזיציות במניות הבנקים ללא אבחנה. אני זוכר שמחירי מניות בנקים יכולים בזמנים טובים להסחר במחירי מכפיל הון של למעלה מ – 1.5. לעומת זאת, טענתי היא ש"כרית הבטחון של מכפיל ההון" פחות מוצקה מאשר לפני חצי שנה ועל כן יש לנהוג ביתר שמרנות יחסית ללפני חצי שנה במגזר זה.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דעתי היא שהסיכון/סיכוי במניות עלה ועל רקע זה נכון לנקודת הזמן הנוכחית להקטין בהדרגה ובאופן מדוד את היקף האחזקה במניות. היות וכפי שציינתי איני מזהה "בועה", איני חושב שהקטנת האחזקות צריכה להיות טוטאלית אך היא צריכה לשקף כעת ובעתיד הקרוב את עליית הסיכון באפיק זה והצטמצמות "כרית הבטחון" אל מול הפתעות שליליות בכלכלה העולמית והמקומית.
