מאמר - החשבונאות הלאומית סיכום הנתונים לרבעון השני של 2009

מתוך WikiFinansim

המידע בדף זה מובא באדיבות מיטב בית השקעות בע"מ.

מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

החשבונאות הלאומית סיכום הנתונים לרבעון השני של 2009

מאת: רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי מיטב בית השקעות 16 אוגוסט 2009

עיקרי הדברים: • המשק הישראלי היה אחרון להיכנס למיתון (לעומת ארה"ב ואירופה) וראשון לצאת. • ברבע השני צמח המשק הישראלי ב-1.0%. • אמנם, חלק מהצמיחה היא תוצאה של אירועים חד-פעמיים, אך דיווח זה מאשש את העובדה כי המשבר בישראל הוא צנוע לעומת מדינות מפותחות אחרות. • עם זאת, סימן השאלה המרכזי הוא, מה יהיה פרק הזמן אשר יידרש למשק בכדי לחזור לצמוח בקצב שנתי של כ-4%, לאורך זמן. • ככל הנראה, התשובה נעוצה ביעדי היצוא של ישראל (ארה"ב ואירופה).

נתוני החשבונאות הלאומית לרבע השני הלשכה המרכזית פרסמה היום את נתוני החשבונאות הלאומית לרבע השני, לפיהם המשק הישראלי התרחב בשיעור של 1%, לעומת הרבע הראשון (במונחים שנתיים, במחירים קבועים ובניכוי עונתיות). במבט ראשון אין ספק כי נתונים אלו מעודדים מאוד. כזכור המשק הישראלי נכנס למיתון כחצי שנה לאחר המשק האירופי וכשלושה רבעים לאחר האמריקאי. עם זאת, הוא הראשון לצאת ממנו.

כאמור, המשק צמח ברבע הנדון בשיעור של 1%, אולם קשה לומר כי גורמי הצמיחה של הרבע השני צפויים להישאר גם ברבע השלישי וזאת לאור הגורמים הבאים: (1) ברבע הנדון נרשמה התרחבות של היצוא, כאשר במקביל חלה התכווצות של היבוא. התפתחות זו לא מאפיינת את יחסי הגומלין בין היצוא ליבוא במשק הישראלי, שלהם במחזורי עסקים זהים. ייתכן כי היבוא אפיין בצורה נכונה יותר את הסחר העולמי, כאשר היצוא הושפע מהגברת הייצור של מפעל אינטל. נציין, כי התכווצות היבוא תרמה, גם היא להתרחבות התוצר. ברבע הבא אנו לא מצפים למהלך א-סימטרי של היבוא והיצוא. נתוני סחר החוץ לחודש יולי, החודש הראשון של הרבע השלישי מלמדים כי הגירעון המסחרי של ישראל גדל תוך שהיבוא מתרחב בשיעור העולה על היצוא. כלומר, סחר החוץ לא צפוי לתמוך בנתוני התוצר ברבע השלישי, באותו אופן שבו תמך ברבע השני. (2) ההוצאה הממשלתית נסקה ב-20.2%. אמנם, הנתון מחושב במונחים שנתיים, אך גידול חד זה לא מאפיין את ההוצאה הממשלתית ובמיוחד כאשר אין תקציב. לפיכך, זו כנראה הושפעה מאירועים חד פעמיים (אולי רכישות או הוצאות מסוימות, חוץ תקציביות). גם כאן, אנו לא מצפים לאירוע דומה ברבע השלישי, למרות אישור התקציב ב-15/7.

לחיוב, חשוב לציין כי המשק הישראלי שמר על צמיחה חרף ירידה במלאים, אשר גרעה מן הפעילות הכלכלית. לדעתנו, המספר המוחלט של הצמיחה הוא פחות רלוונטי, במיוחד לאור העובדה כי הוא מבוסס על נתונים חלקיים ומבושל סטטיסטית (מנוכה עונתיות) ולכן יהיה חשוף עוד לשינויים רבים. לראיה, הייצור התעשייתי לחודש יוני עדיין לא פורסם (יפורסם ביום ג') ובפרסום היום עודכנו נתוני הפעילות של המשק הישראלי ברבע הראשון, מההתכווצות של 3.7%, לכדי התכווצות של 3.1%. על כן, להערכתנו, חשובים יותר הדברים הבאים: (1) ההכרה כי המשבר במשק הישראלי הוא מתון משמעותית לעומת המתרחש בארה"ב ובאירופה. (2) אפשר להתבסם מכך שהכלכלה הישראלית צמחה, אולם בכדי שהמשק הישראלי יחזור לצמוח בקצב של כ-4% לאורך זמן, נדרש שיעדי היצוא של ישראל, היינו אירופה וארה"ב יחזרו לצמוח היטב. רק במצב זה שיעור האבטלה, במשק הישראלי, יוכל לרדת.