השקעות: מהן ומהם אפיקי ההשקעה העיקריים?

באותו עניין, אם עלינו לשלם בסכום האמור עבור בית שרכשנו כנראה שנעדיף גם לא להשקיעו במניה ספקולטיבית אשר אולי עשויה להשיא לנו רווחים אך בסבירות גבוהה עלולה להוביל להפסדים ניכרים... בהתאם, אפיקי ההשקעה מסווגים לפי רמות סיכון, נזילות וכו' כך שאגרות חוב סחירות נחשבות ככלל כאפיק השקעה סולידי (בטוח יחסית) (בהתאם לדירוג האג"ח) ולנזילות שכן ניתן בכל יום מסחר למכור את האג"ח (אם יש ביקוש להן), מניות נחשבות כאפיק השקעה בעל רמת סיכון גבוהה יותר ובעל נזילות גבוהה (גם בתוך אפיק המניות יש מניות שנחשבות בטוחות יחסית וכאלו שנחשבות מסוכנות יותר – מניות ספקולטיביות), תוכניות חיסכון נחשבות לבטוחות ובעלות נזילות נמוכה (על פי תנאי תוכנית החיסכון: כל כמה זמן יש "תחנות יציאה" ומתי תוכנית החיסכון נפתחת). ככלל, אפיקי השקעה שנחשבים מסוכנים בשל היותם ספקולטיביים ביותר הינם השקעה באופציות ומעו"ף (מכשירים עתידיים ופיננסיים). כעת נפרט על אפיקי ההשקעה העיקריים:

השקעה במניות

(Ordinary Shares) - פירושה רכישה חלקית של בעלות בחברה ציבורית, בהתאם לשיעור ההחזקה במניותיה מסך כל המניות שהנפיקה החברה. חברות אשר מעונייניות לגייס הון מציעות את מניותיהן לציבור באמצעות תשקיף ורושמות את מניותיהן למסחר בבורסה. המניות הללו, בדרך כלל, מעניקות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה וזכויות בהון (דיבידנדים וחלוקת רכוש במקרה של פירוק החברה). למעשה, בעל מניות בשיעור של 1% מהונה המונפק של חברה מהווה בעלים של 1% בחברה. תמורת ההנפקה לציבור (הסכום שאותו גייסה החברה על ידי הנפקת מניותיה לציבור) משמשת את החברה לעסקיה כאשר המטרה הכללית התיאורתית היא הגדלת הרווחים של החברה וכך למעשה יגדל חלקו של כל בעל מניה ומחיר המניה בשוק יעלה. ככלל, האפיק המנייתי נחשב לבעל סיכון, אך בתוך אפיק זה ישנן מניות שההשקעה בהן נחשבת בטוחה יחסית בשל גודל החברה בה משקיעים, שנות פעילותה, תחום הפעילות שלה, מנהליה וכו' וישנן מניות שהינן בעלות אופי ספקולטיבי יותר ולכן מסוכנות הרבה יותר.

השקעה באגרות חוב

(אג"ח) (Notes) - אגרות חוב הינן תעודות התחייבות לתשלום, המונפקות בעיקר על ידי חברות (אגרות חוב קונצרניות) או על ידי ממשלות (אגרות חוב מדינה) ומהוות כלי בידיהן לגיוס הון מהציבור ו/או ממשקיעים מוסדיים (בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכו') לצורך מימון פעילותן. מנפיק אגרת החוב מציע את אגרת החוב בסכום הנקוב עליה ומתחייב כלפי המחזיק בה כי בתאריכים קבועים מסויימים יחזיר את הקרן בתוספת ריבית בשיעור מסויים. בנוסף על בחינת רמת הסיכון שבשהקעה באגרות חוב בדומה לבחינת רמת הסיכון ברכישת מניות (דהיינו הערכת שווי של החברה, פעילותה, הנהלתה וכו') ניתן לבחון את רמת הסיכון הטמון ברכישת אגרות חוב גם על פי הדירוג שניתן להן (בישראל קיימות שתי חברות דירוג: "מידרוג" ו"מעלות" המדרגות אגרות חוב) וכן האם קיימות בטוחות כלשהן להבטחן פרעון אגרות החוב (כדוגמת מישכון נכסי מקרקעין וכו'). ככלל, אגרות חוב הינן בעלות סיכון נמוך יחסית.

השקעה בפיקדון

פירושה הפקדת כסף בפיקדון בנקאי לתחנות זמן מוגדרת מראש כאשר הסכום המופקד נושא ריבית ועשוי להיות צמוד למדד המחירים לצרכן, לשער מטבע זר וכו'. פיקדון כזה הוא לרוב לתקופה קצרה של שבועות או חודשים בודדים, והתשואה בו היא כעקרון נמוכה יותר מיתר אפיקי ההשקעה. קיימים סוגים שונים של פקדונות אשר מציעים הבנקים. בדרך כלל, כאשר הריבית על השקל גבוהה, ייהנה המשקיע מריבית גבוהה על פיקדונו וכאשר בוחר נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית על השקל, ירוויח המשקיע ריבית קטנה יותר. השקעה זו נחשבת לסולידית.

השקעה בפיקדון מובנה

(סטרקצ'ר) (Structured Notes) - פיקדון מובנה או סטרקצ'ר הינו מכשיר פיננסי (בדומה לתעודת סל) המאפשר למשקיע לגוון את השקעותיו אך כאן ההבדל העיקרי הוא שהשקעה זו נעשית מבלי לסכן את קרן ההשקעה (הסכום הנומינלי שהפקיד המשקיע בפיקדון). למעשה מדובר במוצר של המערכת הבנקאית, המאפשר למשקיעים להשקיע במניות מבורסות העולם, מטבעות חוץ וכו' וליהנות מרווחים, אם יש כאלה, בעוד הם שומרים על שקט נפשי בידיעה שבמקרה הגרוע ביותר יקבלו את סכום השקעתם ההתחלתי חזרה. החיסרון במכשיר פיננסי זה הוא שבמקרה ולא נהנינו מרווחים נקבל את סכום השקעתנו הנומינאלי בלבד, בעוד שבפיקדונות אחרים, כדוגמת הפיקדון השקלי, יכולים היינו להרוויח ריבית מסויימת והצמדה. אפיק השקעה זה נחשב בטוח יחסית, וזאת, כאמור, מפני שקרן ההשקעה מובטחת.

השקעה במטבע חוץ

(מט"ח) (Foreign Exchange / FOREX) - כאן הכוונה היא רכישת מטבע זר מתוך ציפיה להשיא רווחים הנובעים מפערים בשערי החליפין בין המטבעות כך שבמקרה הטוב שער החליפין יגדל לטובתנו. אם רכשנו דולר אחד (מטבע היעד) ב- 4 שקלים (מטבע הבסיס) ולאחר שבוע שער החליפין של הדולר מול השקל הוא דולר אחד לחמישה שקלים, הרווחנו 25% ואם שער החליפין ירד באופן שניתן לרכוש דולר אחד בשלושה שקלים יצא שהפסדנו 25%. השקעה במטבע חוץ נחשבת בדרך כלל כהשקעה ספקולנטית והדבר נכון יותר ככל שמטבע היעד "אקזוטי" יותר. הסיכון באפיק זה נובע בין היתר בשל מגוון הגורמים המשפיעים על שערי החיליפין אשר קשה לצפותם מראש והם עשויים להיות מושפעים, בין היתר, מגורמים כלכליים ופוליטיים הן במדינות המטבע והן בגורמים בינלאומיים אחרים. כאמור, מסלול השקעה זה נחשב לספקולטיבי ובעל סיכון גבוהה בשל הקושי לנבא את תנודות שערי החליפין.

השקעה בתעודות סל

תעודות סל הינן ניירות ערך (Securities) הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב ממש כמו מניות רגילות של חברות ציבוריות. תעודות הסל "מחקות" את ביצועיו של מדד מסוים על ידי רכישת נכסי הבסיס הנכללים באותו המדד. רכישת תעודת סל מאפשרת למשקיע לקבל את תשואת המדד באמצעות רכישת נייר ערך אחד מבלי הטרחה והעלויות הכרורכות ברכישת כל נכסי הבסיס המרכיבים את אותו מדד והמרת מטבעות הדרושה לשם כך. ישנם סוגים שונים של תעודות סל: מדדי מניות (מדד תל אביב 25 או מדדים בינלאומיים אחרים), תעודות מט"ח העוקבות אחרי שערי מטבעות, תעודות סחורה (למשל העוקבות אחר מחיר הנפט), תעודות אג"ח (עוקבות אחרי מדדי תעודות אגרות חוב) ותעודות בחסר (short) (תעודות המתנהגות ביחס הפוך למדדי המניות, האג"ח והסחורות). החברות או הבנקים המנפיקים את תעודות הסל מחויבים להחזיר למחזיק בהן בתום תקופת התעודה את השקעתו כאשר היא צמודה למדד המסויים אותו תעודת הסל מחקה. כמובן שהצמדה זו יכולה להיות חיובית, אם המדד המסוים עולה או שלילית אם המדד יורד. השקעה זו נחשבת לסולידית יחסית בשל פיזור הסיכון על פני מגוון הנכסים המרכיבים את המדד (נכסי הבסיס).

השקעה בקרנות נאמנות

קרן נאמנות הינה אפיק השקעה המוסדר על פי חוק הקובע את דרך ניהולה של קרן הנאמנות והמגבלות החלות עליה. בין המשקיע לבין קרן הנאמנות קיים למעשה חוזה הקובע את מערכת היחסים בין הצדדים ומסדיר את הנכסים שבהם מותר לקרן להשקיע. כך למשל קיימות קרנות המשקיעות במניות ישראליות וקיימות קרנות המשקיעות באג"חים וקרנות המתמחות בסין. לכל קרן יש מנהל האחראי על יישום מדיניות ההשקעה של הקרן. מנהל הקרן רוכש את ניירות הערך המרכיבים את הקרן לפי תנאי השוק והערכות האנליסטים ומשנה את הרכבה מעת לעת בהתאם לאותן הערכות. מסלול זה מעניק למשקיע רמת סיכון נמוכה יחסית בשל הפיזור של קרן הנאמנות וניסיונו של מנהל התיק.

ניהול תיקי השקעות

כאן הכוונה פתיחת חשבון באחד מבתי ההשקעות אשר מתאימים לך השקעה על פי צרכיך. לחלק מבתי ההשקעות קיימת תוכנת מחשב שבאמצעות מענה על מספר שאלות מרכיבות פרופיל למשקיע לפיו מתאימים את ניירות הערך שירכיבו את התיק (איזה מניות, אג"חים תעודות סל קרנות נאמנות וכו'). בהתאם לפרופיל האמור ועל פי המלצות האנליסטים של בית ההשקעות מנהל התיק מרכיב למשקיע תיק מניות, מבקר את ביצועיו ומשנה את הרכב התיק מעת לעת לפי המצלות האנליסטים ו/או דרישת המשקיע. באמצעות ניהול תיקי השקעות באחד מבתי ההשקעות למעשה מקבלים עצות מומחה ועדיין אופי תיק ההשקעות (מבחינת סיכון למשל) נקבע על ידי המשקיע. לפיכך, רמת הסיכון של אפיק זה תלויה במשקיע עצמו אך הינה נעשית באמצעות מנהל תיקים מקצועי, דבר שיכול להפחית את הסיכון לו חשוף משקיע בלתי מנוסה לו היה מרכיב לעצמו תיק השקעות. תמורת הניסיון והנוחות שבמנהל השקעות משלמים עמלות שונות לבית ההשקעות. לפני שבוחרים מנהל תיק ממולץ לערוך סקר בין בתי ההשקעות ולבחון את מנהליהם וביצועיהם לאורך זמן. לפרטים נוספים על כיצד לבחור מנהל השקעות ניתן לקרוא את המאמר מהו ניהול תיק השקעות.

לסיכום, לפני שמחליטים היכן להשקיע את כספינו, חשוב ביותר להיוועץ ביועץ השקעות ותיק ומנוסה ולהתאים את מסלול ההשקעה לצרכינו - רמת הסיכון, הנזילות, התקופה וצרכים ספציפיים אחרים שעשויים להיות בעלי חשיבות בעינינו. חשוב להבהיר, כי אין באמור לעיל להוות סקירה וחלוקה ממצה אלה ניסיון להבהיר את ההבדלים בין אפיקי השקעה השונים ובטרם ביצוע השקעה כלשהי כדאי להעזר ביועץ מוסמך, ותיק ומנוסה.