|
בשנים האחרונות אנו ערים לצמיחה עקבית הן בקרב כמות החברות שבוחרות לגייס הון באמצעות אגרות חוב, כמו גם, בכמות אגרות החוב המונפקות.
הנפקת אגרות חוב מהווה כלי נוח בקרב חברות המבקשות לגייס הון למען מימון פעילותן השוטפת, וזאת בשונה מהלוואות באמצעות הבנקים, הדורשות מהחברה להעמיד ביטחונות לצורך קבלת אותן הלוואות. בד בבד, הלך הרוח בקרב הציבור מוביל למסקנה כי השקעה באגרת חוב עשויה להניב למשקיעים בה רווחים גבוהים יותר מ"שמירת" כספם באמצעות תוכניות חסכון שונות.
הלך רוח זה אף מתחזק נוכח העובדה שההשקעה והיכולת לסחור באגרות החוב הינה קלה יחסית ומאפשרת למחזיק באגרת חוב למכור את אותה אגרת המחוזקת על ידו בקלות יחסית בבורסה וזאת במידה והחברה אינה מתפקדת לשביעות רצונו באופן שבטחונו בפירעון אגרת החוב מתערער או שהריבית האלטרנטיבית בשוק הופכת לאטרקטיבית יותר.
אגרת חוב קונצרנית הינה אגרת חוב המונפקת על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ואינה איגרת חוב ממשלתית המונפקת על ידי המדינה.
אגרת החוב כשמה כן היא, אגרת המהווה גיבוי לחוב שנתן האוחז בה לחברה המנפיקה, קרי מחזיק אגרת החוב העניק לחברה המנפיקה הלוואה באמצעות רכישת אגרת החוב. החזקה באגרת החוב מקנה למחזיק בה את הזכות לקבל מהתאגיד המנפיק את החזר ההלוואה (קרן) בתוספת ריבית וזאת בכפוף למועדים ולתנאים של אגרת החוב כפי שנקבעו בתשקיף הנפקתה לציבור.
ישנם שני סוגים של אגרות חוב:
אגרות חוב להמרה: אגרת חוב להמרה הינה אגרת חוב הנותנת בידי המחזיק בה את האפשרות להמיר את אגרת החוב למניות של החברה המנפיקה במקום לקבל את ערכה של אגרת החוב המומרת במועד פרעונה. מספר המניות שניתן לקבל בעבור כל אגרת חוב בעת המרתה, נקבע מראש וכפוף להתאמות מסוימות.
אגרות חוב סטרייט: אגרות חוב סטרייט, בשונה מאגרת חוב להמרה ניתן לפדות לכסף בלבד על פי תנאי האג"ח.
|
כלים נוספים