מינוף פיננסי גדול:
בזכות מסחר רציף ונזיל, המאפשר סגירת פוזיציות בכל תנאי שוק תחת כל אירוע או הודעה בעולם, יכולים הגופים המספקים שירותי המסחר להציע ללקוחות לסחור תוך שימוש במנוף פיננסי גדול.
כלומר על מנת לסחור בהקיפים גדולים מאוד נדרשים המקיעים להקצות בטחונות נמוכים משמעותית (בהשוואה למוצרים פיננסים אחרים). דרישת הבטחונות ע"י ספקי שירות המסחר ועושי השוק משתנה מעת לעת עפ"י הסיכונים בשוק והיא עשוייה להגיע עד מכפיל של פי 200 ויש כאלה המאפשרים מכפיל של פי 400 .
לדוגמא: מכפיל של פי 200 (0.5% - בטחונות) מאפשרים למש"חקיע לבצע עיסקה של מיליון דולר עם בטחונות של 5000$ בלבד.
זמינות המידע:
המידע על מחירי הכסף מועבר און ליין בזמן אמת באמצעים אלקטרונים ע"י רשתות מידע דוגמת רויטרס, בלומברג, טלרייט ועוד. לחברות אלו הסכמי מידע עם הגופים המובילים את הסחר בשווקי המט"ח כך שבסמוך למועד ביצוע העסקאות מועברים המחירים בהם נקשרו עסקאות על ידי אותו גורם אל חברות המידע ואלו מפיצות אותו ישירות לצרכני המידע דרך ערוצי תיקשרות נוספים כגון אינטרנט טלוויזיה וכו'. מערכת זו מאפשרת לכל גורם המעוניין לקבל אינדיקציה על מחירי המטבעות כפי שהם נסחרים בעולם בו ברגע העסקה. כמו כן באותה מערכת מועברים ידיעות, חדשות ונתונים פיננסים כלל עולמיים סמוך להתרחשותם. מציאות זו מנטרלת את היכולת להשגת מידע מוקדם ויוצרת תנאי סחר תחרותיים.
אי יכולת להשפיע
לאור מאפייני השוק שתוארו לעיל, היקף המיסחר וזמינות המידע ניתן להסיק כי כמעט ולא ניתן להשפיע על מחירי המטבעות בשוק. על סמך ניסיון העבר אפילו גופים גדולים כגון הבנק המרכזי של יפן אינם יכולים להשפיע על שערי המטבעות לאורך זמן בניגוד למגמה (שנת 2003 הבנק היפני שפך מיליארדים בשוק בניסיון להוריד את שער היין בניגוד למגמת השוק , אך נסיונותיו כשלו והיין היפני התחזק בעולם בשיעור של יותר מ-20%).
עלויות עיסקה נמוכות
היקפי הפעילות והנזילות הגבוה בשוק הביאו לתחרות מוגברת בין חדרי העסקאות וספקי השירותים אשר צימצמה את עלויות העסקה לפרומיל מסך העיסקה. מיותר לציין כי אלו עמלות נמוכות משמעותית מכל עמלה אחרת הנגבת בשאר השווקים הפיננסים. בנוסך ניתן לומר כי בעקבות הסחירות הגדולה בשוק ניתן לצמצם את המרווח בין שער הקנייה והמכירה מה שהביא גם הוא לעמלות נמוכות בשוק. עוד נציין כי במטבעות אשר הסחירות בהם נמוכה יותר , המרווחים בין שער הקנייה והמכירה גדולים יותר ולכן עמלת העסקה גבוהה יותר.
שחקנים וגופים הפועלים בשוק המט"ח
ספקולטים משקיעים
בקבוצה זו נכללים כל הגופים הפרטיים והמוסדיים הפועלים בשוק המט"ח מתוך כוונה לייצר רווח כספי ע"י ניצול התנודות בשערי המטבע. פעילות המשקיעים מהווה כ-90%-95% מנפח פעילות השוק והיא היוצרת הלכה למעשה את הנזילות הגבוהה המאופיינת בשוק המט"ח.
פעילות המשקיעים מאופיינת בד"כ בשימוש במינוף פיננסי גבוה המייעל מצד אחד את הקצעת המקורות אך מעלה את רמת הסיכון של ההשקעה מצד שני. המינוף הפיננסי הגדול מאפשר למשקיע לייצר רווחים גבוהים בשוק המט"ח אך יש לזכור כי מינוף גבוה מידי עשוי להפוך אותנו ממשקיעים בסיכון מחושב למהמרים!
מגדרי סיכונים
שחקני השוק הראשונים שלמטרתם הוקם שוק זה הינם מגדרי הסיכונים. אלו אותם שחקנים הרוצים להבטיח לעצמם שער עתידי מובטח מראש ולא להיות נתונים לסיכונים הכרוכים בתנודות שערי המטבע. אותם מגדרי סיכונים - לדוגמא יצואנים או יבואנים מוכנים להתחייב לעסקה עתידית בשער עתידי ידוע מראש על מנת שיוכלו להבטיח לעצמם שער טוב במועד התשלום.
לדוגמא יבואן ישראלי המייבא שבבים מארה"ב, מבצע הזמנה של שבבים במיליון דולר כאשר מועד התשלום הינו לעוד 4 חודשים, יבואן זה חשוף לסיכון של התחזקות המטבע האמרקאי מול השקל ולכן רוצה להבטיח לעצמו שער עתידי טוב ידוע מראש לעוד 4 חודשים. במידה והמטבע האמריקאי יחלש מול השקל ב-4 חודשים הנ"ל, כביכול היבואן יוצא מופסד מעסקת המט"ח שכן הוא מחוייב לשער שנקבע ביום העסקה אך מגדרי הסיכונים אינם עוסקים ברווחי מט"ח אלה ברווח עסקי - עסקי ייבוא בדוגמא זו.
עושי שוק - בנקים וברוקרים
הבנקים וחדרי המסחר כגון איזי פורק מרכזים בידיהם את המיסחר, השחקנים אינם סוחרים בינם לבין עצמם אלה באמצעות מתווך המשמש לצורך העניין כעושה שוק. עושה שוק מחוייב לתת ציתות לשערי המרה ומתחייב לכבד כל עסקה בשער ציתות זה. עקר הכנסתם נובע מהמרווח (spread) בין שער קנייה לשער מכירה. מגדרי הסיכונים הינם יבואנים יצואנים וכלל התעשיינים המייצרים בעזרת חומרי גלם מחו"ל, לוקחי המשכנתאות והלוואות בריביות חו"ל ועוד.
בנקים מרכזיים
זהו הבנק העובד בסמוך לממשלה כאשר מטרתם העיקרית של הבנקים המרכזיים ע"פ חוק היא התחייבות לשמירה על רמת המחירים באותו מדינה תוך שימוש במדיניות המוניטרית - פיקוח על כמות הכסף וקביעת שער הריבית.
בנק מרכזי קבע את שער הריבית באותה מדינה והוא גם האחראי להדפסת הכסף ופיקוח על הבנקים המסחריים.
השפעות הבנק המרכזי על שוק המט"ח
קביעת שער הריבית - ע"י קביעת שער הריבית משפיע הבנק המרכזי על שער המטבע המקומי לעומת שאר המטבעות בעולם כך שככל שהריבית באותה מדינה תיגדל, הצפי יהיה להתחזקות המטבע המקומי. עוד נציין כי מכשיר הריבית נועד בעיקר לווסת את רמת האינפלציה עליה מחוייב הבנק המרכזי לשמור על פי חוק
היצע וביקוש - כלי נוסף הוא התערבות בשוק מטבע חוץ כאשר הוא קונה מט"ח או מוכר מט"ח בהתאם למדיניות הרצוייה אך נציין בשנית כי על סמך הניסיון לא יכול בנק מרכזי גדול וחזק פיננסי ככל שיהיה להשפיע על שערי המטבעות לאורך זמן בניגוד למגמת השוק - דוגמת הבנק המרכזי של יפן
הגדרת שער חליפין
המחיר שבו צמד מטבעות ניסחרים זה תמורת זה כאשר הצמדים הפופולריים ביותר הנקראים גם שבעת ה- majors הינם:
€ / $ - EUR/USD EUR - מטבע בסיס USD - מטבע משנה
£ / $ - GBP/USD GBP - מטבע בסיס USD - מטבע משנה
$ / &<8355; - USD/CHF USD - מטבע בסיס CHF - מטבע משנה
$ / ¥ - USD/JPY USD - מטבע בסיס JPY- מטבע משנה
USD/CAD USD - מטבע בסיס CAD - מטבע משנה
AUD/USD AUD - מטבע בסיס USD - מטבע משנה
NZD/USD NZD - מטבע בסיס USD - מטבע משנה
שתי האותיות הראשונות מסמלות את המדינה והאות האחרונה מסמלת את שם המטבע..
מטבע בסיסי = מטבע מוביל , מטבע משנה = מטבע מובל.
ציתות של שער משמעותו כמה יחידות מטבע משנה (מובל) נשלם עבור יחידות מטבע בסיס מוביל לדוגמא:
€ / $ - EUR/USD 1.2042
כלומר עבור יח' אירו אחת נצטרך לשלם 1.2042 יחידות דולר או בקיצור יח' אירו אחת שווה 1.2042 דולר.
|
כלים נוספים