סוכן / משווק / יועץ. מי אלו?

במשך לא מעט שנים, הגדרתו המקצועית של הגורם שעמד מולנו וטיפל בהסדרים הפנסיוניים שלנו התבססה בעיקר על יכולות הניסוח שלו והיכולות הגראפיות של בית הדפוס אצלו הודפסו כרטיסי הביקור : "סוכן ויועץ ביטוח", "מומחה לביטוחי חיים, פנסיה ובריאות", "מנהל הסדר", "יועץ ביטוח בכיר" וכו'. חלקם החזיקו ברישיון סוכן ביטוח, העיסוק היחידי לגביו נדרש רישיון, וחלקם היו אנשי מכירות או יועצים ללא שום הסמכה והרשאה מהרגולטור אלא על פי החלטתם.

חקיקת בכר ניסתה להסדיר גם את העניין הזה במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( עיסוק בשיווק פנסיוני ובייעוץ פנסיוני ). הוגדרו שלושה בעלי מקצוע אשר הם, ורק הם, יכולים לעסוק בתחום חיסכון פנסיוני : סוכן ביטוח פנסיוני, משווק פנסיוני, יועץ פנסיוני.

מה מייחד כל אחד ממקצועות אלו?

סוכן ביטוח פנסיוני

מורשה למכור מוצרים פנסיוניים אך ורק של גופים מנהלים אליהם הוא קשור בהסכם ועמלתו משולמת לו מגופים אלו.

משווק פנסיוני

הוא בעצם עובד של גוף מנהל ( קרן פנסיה, חברת ביטוח, קופות גמל). הוא רשאי לשווק ולמכור אך ורק מוצרים של הגוף המנהל אצלו הוא עובד.

יועץ פנסיוני

(ואינני מתייחס ליועץ פנסיוני שהוא בנק לגביו הכללים מעט שונים) אינו קשור לאף אחד מהגופים המנהלים ואינו מקבל מהם עמלה. שכר טרחתו משולם אך ורק מהלקוח וגם אז, ללא קשר להיקפי הפרמיות המשולמות או היקפי הנכסים של הלקוח.